דיכאון אבהי

אחרי פירסום התסמינים לדיכאון אחרי לידה קיבלתי תגובות שחלקן התייחסו לקשר הזוגי לאחר הלידה. זה אכן נושא מאד חשוב ואשמח להתייחס אליו. אבל טרם אתייחס לכך, ארצה שנסתכל רגע על תופעה שלאחרונה מתחילים לשים אליה לב. היא תמיד הייתה שם אבל לא תמיד אובחנה או דוברה. התופעה הזו משפיעה ישירות על הקשר הזוגי באופן כמעט שווה להשפעת דיכאון אחרי לידה אצל יולדות.

דיכאון אחרי לידה לאבות. כן, יש דבר כזה. הסטטיסטיקה מצביעה על אחוז נמוך בהרבה מאצל נשים- 10%. בעצם, אחד מכל עשרה גברים סובל מדיכאון אבהי.

התסמינים הרבה יותר חמקמקים אצל האבות מאשר אצל האימהות. בתרבות שלנו גברים הרבה פחות מחצינים את רגשותיהם ולכן אלו מתבטאים אחרת.

גבר מדוכא לרוב יהיה יותר מרוחק, יותר מנותק רגשית. יהיו גברים שיבלו שעות רבות בעבודה, יהיו פחות קשובים לנשותיהם. נראה אצלם פחות אנרגיה, הם ירגישו כישלון ואפילו יחוו נדודי שינה רבים. חלק מהגברים הללו, מפני שאינם מחצינים את רגשותיהם, אולי יתחילו לפתח עניין כפייתי בתחביב כלשהו, או אפילו יראו תסמינים של התמכרות.

בשל כך שגברים מביעים את התסכול שלהם אחרת, התקופה שלאחר לידה היא תקופה מסוכנת בעבור נשים שחוות גם ככה אלימות מצד בני זוגן. האיש עשוי להיות אלים אף יותר בתקופה שסמוכה ללידה.

במקרים נוספים, הדיכאון האבהי הלא מטופל יתאפיין גם בבגידה מצד בן הזוג.

אלו דברים מאד לא פשוטים. אני יודעת שאני נוגעת כאן במקומות רגישים מאד. חשוב לי עם זאת להציף את התופעה כי על אף שמדובר באחוזים נמוכים יחסית לאימהות, עדיין לא מדובר במעט גברים.

חשוב שאישה ששמה לב שבן הזוג שלה סובל תפנה אותו לקבלת טיפול. הטיפול היעיל ישפיע משמעותית על המערך הזוגי, המשפחתי וההורי.

הרבה נשים שחוות קושי גדול לאחר לידה ומרגישות את בן הזוג מתרחק דווקא מביעות כלפיו כעס ותסכול. המצב הזה יוצר כדור שלג גדול אצל האיש ותחושת הכישלון רק גדלה. תוסיפו למערך קשיים כלכליים וקיבלתם אב מדוכא להפליא. אבא שזקוק לעזרה.

התינוק בעצמו עלול להיפגע מאב שלא מטופל. מחקרים מצאו שאבות שסבלו מדיכאון לאחר לידה התקשו להציב גבולות וסמכות הורית כשהתינוק גדל והגיע לגיל שנתיים "האיום". בגיל הזה כל כך חשוב להציב את הגבולות שנותנים ביטחון לילד. זה חשוב להתפתחותו התקינה. לכן, זו עוד סיבה מאד משמעותית להפנות בגינה גבר שסובל מדיכאון לטיפול כמה שיותר מהר. וזה עוד מבלי להיכנס לגיל ההתבגרות של הרך הנולד... אבל קצרה היריעה.

לקראת הסוף חשוב לי לציין שישנם גברים שהגיעו אלי לייעוץ יחד עם בנות זוגן וראיתי, בין השורות, לאחר שדיברנו קצת שהם סובלים... ייעוץ השינה החזיר להם את המערך הזוגי למקום הרבה יותר טוב, יש לציין. עם זאת, לפעמים מצאתי מקומות בהם יש צורך בשיקום נוסף- עמוק ושורשי יותר.

ראיתי די הרבה גברים שהסכימו לפתוח את ליבם בקליניקה בהדרכות ההורים. הרבה מהם סיפרו על חווית הלידה שהם עברו כשהילד או הילדה המדוברים נולדו. היה מפעים לראות איך כאשר האמא סיפרה על החוויות המאתגרות שלה מתקופת הלידה שלוו בהרבה בכי ותחושות אשמה וחרדה, האב סיפר על כך שהרגיש לא שייך, הרגיש שעכשיו הגיע הזמן לתואר שני, או הגיע הזמן להצטרף לקבוצת ריצה. הם העלו את הקשיים הללו של הריחוק הזוגי והוא- הריחוק הזה- פתאום היה חי וקיים בחדר. כאילו הוא עוד טרי טרי מעכשיו. שתבינו, הילד או הילדה המדוברים לרוב סביב גילאי 3-6... אבל ההורים חיים וחווים את חווית הלידה הכה משמעותית כאילו ממש עכשיו מולי. כאן, אני שמה סימן שאלה ותוהה איתם יחד- האם היה דיכאון דו כיווני שלא טופל?

photo created by jcomp - www.freepik.com