נעים להכיר. אני נס​

מטפלת באומנות (M.A), מטפלת בפסיכותרפיה גוף -נפש ומדריכת הורים.

​

לתחום הטיפול הגעתי עוד בהיותי נערה. הרגשתי שנפש האדם היא הדבר המסתורי והמעניין ביותר שיש. מן הצד השני תמיד תחום האומנות והגוף העסיק אותי ובתור ילדה לא מצאתי יום בו לא עסקתי ביצירה

​

מגיל 17 ידעתי שאהיה מטפלת באומנות. קצת לפני המסע לפולין נכחתי בתערוכה יוצאת דופן של ניצול שואה פוסט טראומטי שצייר את חוויותיו שנחרטו בזיכרונו ובגופו. משם הדרך הייתה קצרה כדי להבין עד כמה לאומנות יש כוח ריפוי ייחודי ועד כמה הנפש שלנו והגוף שלנו מחוברים זה בזה. בעבורי זו הייתה דרך סלולה אל הייעוד והשליחות שלי- לטפל באנשים על ידי החוויה הראשונית הכל כך משמעותית הזו ובפרט כאשר הטיפול נוגע בטראומה.

 

למדתי באקדמיה שנים על מנת להתמקצע ועד היום אני ממשיכה ללמוד, להשתלם ולהשכיל בתחומים נושקים נוספים. בנוסף, למדתי לעומק הדרכת

הורים וכן פסיכותרפיה אינטגרטיבית המשלבת טכניקות של גוף- נפש. 

 

ואם את בהתלבטות לגבי שינוי משמעותי בחייך שתדעי עוד קצת עלי מעבר לתארים היבשים:

אז מעבר לכל מה שאולי קראת למעלה, אני רוצה לספר לך שיש ביננו המון

נקודות דומות. גם אני "עברתי צד". שיניתי הרבה מאורח החיים שלי ולעומת זאת הגרעין נשאר אותו גרעין. לא גדלתי בחינוך דתי והיום אני מקיימת אורח חיים דתי מתוך בחירה וחיבור לעצמי. זה ממש לא היה קל ובעיקר התבטא כאשר יצאתי סופית מארון הקודש והנחתי מטפחת על הראש (אולי דומה קצת ללבוש

(ג'ינס צמוד בפעם הראשונה?

גם אני שמעתי על כמה האנשים "בצד השני" רעים, חסרי מוסר, מתעניינים רק

בכסף ...

גם אני הרגשתי הרבה פעמים שאני פועלת מתוך השגרות הרגילות בתרבות בה גדלתי ולא מתוך בחירה אמיתית בדרך החיים הנכונה לי. גם על עצמי למדתי מוביליות חברתית מה היא.

​

נשמע מוכר?

​

אני יכולה להבין הרבה מהמקומות בהם את נמצאת. יש מקומות שיהוו שני צדדים של אותו המטבע מבחינת החוויות והרגשות של שתינו.

 

עם זאת, חשוב לי שתדעי שאני מטפלת מתוך מקצועיות מירבית כך שלא הכל

מגיע מניסיון אישי. אני נותנת טיפול לנפגעי טראומה, לנפגעות תקיפה מינית, אלימות במשפחה, טראומה מורכבת ועוד ועוד. אז כן יש ביננו נקודות השקה כלשהן אבל לכל אחת יש את הסיפור האישי שלה. אני ארצה להכיר אותך ואת הסיפור שלך מתוך סקרנות ונכונות לתת לך יד בדרך, הדרך בה את הולכת.